העמותה הישראלית למחקר בסיעוד גוף ידע

הגליונות

גליון 16November 2018

דבר העורכת

ד"ר מירב בן נתן
עורכת כתב העת ויו"ר העמותה

קוראים נכבדים,

 

, גיליון ה־16 של כתב עת אלקטרוני "גוף ידע" יוצא לאור ומציג בפני קוראיו נקודת מבט חדשה על חיים עם ילדים - "הורות כמעשה ניסים". להיות הורה זה אושר גדול אך גם עבודה סביב השעון, לחצים בלתי פוסקים ואתגרים רבים בניהול הזמן בין הורות לקריירה, כאשר מדובר בלידת ילד יחיד. לידת תאומים מעמידה אתגרים גדולים יותר בהתמודדות עם נטל הגידול וקשיים רבים יותר עם השלכות על רווחה פיסית ונפשית של ההורים. על כן, מאמר סקירה ראשון בגיליון זה מציג סקירת ספרות בנושא האתגרים והקשיים שאיתם מתמודדים הורים לתאומים במטרה לזהות תהליך התערבות מובנה ומסודר, שאחיות בתחנות לבריאות המשפחה יכולות לאמץ, על מנת לסייע להורים אלה. גידול ילדים טומן בחובו גם התמודדות עם מחלות ילדים. שטף כתבות מדעיות ובריאותיות המתפשט במהירות ברשתות חברתיות יוצר כאוס ואי וודאות לגבי חיסונים למניעת מחלות מדבקות בקרב לא מעט הורים. המאמר הבא מצביע על ראיות לפיהן הססנות הורים כלפי חיסונים משקפת במידה רבה חוסר אמון של הציבור ברשויות, כשרק במידה פחותה היא נובעת מחוסר ידע בתחומים הנוגעים לחיסונים. מאמר סקירה זה

מצביע על התרומה הייחודית של הסיעוד לצורך גיבוש מדיניות לשיפור ההבנה ההדדית בין ההורים לרשויות הבריאות. לא רק הידע והאוריינות של ההורים משפיע על התמודדות עם מחלות ילדים. הרקע התרבותי של המשפחה משפיע ישירות על האופן שבו ההורים מגדירים ומטפלים במחלות של ילדיהם. המאמר השלישי בוחן את ההבדלים בהתמודדות עם מחלת הסרטן של הילד בקרב שלוש קבוצות של הורים: הורים ישראליים, הורים פלשתינאים והורים מתיירות המרפא ומנסה להבין האם תרבות ההורים הנגזרת ממעמד כלכלי או מסולם ערכים שונה, משפיעה על האופן שבו ההורים מגדירים ומטפלים במחלת הסרטן של ילדיהם. המאמר הרביעי עוסק באוריינות מוקדמת בקרב תינוקות עד גיל שנה. הספרות המקצועית מצביעה על התרומה המשמעותית של הקראת ספרים להתפתחות התינוקות. המאמר מציג תוכנית התערבות "קריאה לקריאה" שהופעלה במכבי שירותי בריאות לעידוד פעילות הקראת ספרים בגיל הינקות על ידי ההורים, ובוחן את השינוי בעמדות ובדפוסי ההתנהגות של האימהות בנוגע להקראת ספרים בגיל זה.

הקריאה בגיליון זה מבליטה את העשייה בסיעוד במגוון תחומים. המאמר האחרון בוחן את שביעות רצונו של העובד בארגון בריאות מהשירות הניתן לו במערך האמבולטורי, כאשר הוא עצמו צורך שירות זה, ואת הגורמים הסוציו דמוגרפיים והתעסוקתיים הקשורים לשביעות רצונו. ממצאים של מחקר זה עשויים לשמש כבסיס לפיתוח אסטרטגיות לשיפור חוויית השירות של קבוצת מטופלים ייחודית זו במערך האמבולטורי.

בהזדמנות זו בפרוס השנה החדשה אני מאחלת לכל העוסקים בסיעוד מימוש הפוטנציאל האקדמי הגלום בכם שיבוא לידי ביטוי בכתיבה ובפרסום מאמרים ב"גוף ידע" המהווה מקור מדעי מבוסס.

בברכת קריאה מהנה,

ד"ר מירב בן נתן

ניהול טיפול משפחה עם תאומים

אלינה פקר
RN, MA - אחות אחראית, תחנה לבריאות המשפחה פסגת זאב, מכבי שרותי בריאות, מחוז ירושלים והשפלה

רקע: בישראל ובעולם המערבי חלה עלייה דרמטית בשיעור לידות של תאומים, עקב דחיית גיל הלידה לגילאים מבוגרים יותר ושימוש בטכנולוגיות עזר לפריון. הורים לתאומים מתמודדים עם אתגרים וקשיים רבים, כאשר לכך עלולות להיות השלכות על רווחתם הנפשית ועל הורותם. אחיות בתחנות לבריאות המשפחה יכולות לקחת חלק פעיל בסיוע להורים לתאומים להתמודד עם קשייהם. לשם כך, עליהן להכיר את האתגרים והקשיים ולדעת כיצד להתערב. מאמר זה מציג סקירת ספרות בנושא האתגרים והקשיים שאיתם מתמודדים הורים לתאומים ומציג תהליך התערבות מובנה ומסודר, שאחיות בתחנות לבריאות המשפחה יכולות לאמץ, על מנת לסייע להורים אלה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

עניין של אמון: הססנות הורים כלפי חיסוני שגרה בילדות

אביב שרון
MSc - דוקטורנט, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

אילת ברעם-צברי
PhD - פרופסור חבר, ראש קבוצת תקשורת המדע, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי

רקע: חיסונים נמנים על הפיתוחים החשובים בבריאות הציבור במאה העשרים. אף על פי ששיעורי ההתחסנות במדינות מפותחות הינם גבוהים, הורים רבים באותן המדינות מעידים כי הם מהססים לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה. בסקירה זה, אנו מתארים את שכיחות התופעה במדינות אחדות ובכללן ישראל. בנוסף, אנו מצביעים על ראיות לפיהן הססנות הורים כלפי חיסונים משקפת במידה רבה חוסר אמון של הציבור ברשויות, ורק במידה פחותה היא נובעת מחוסר ידע בתחומים הנוגעים לחיסונים. אנו מציעים מספר דרכים להפחתת התופעה, הנוגעות למערכות הבריאות והחינוך בישראל ומערבות את הקהילה המדעית והקהילה הרפואית. יתרה מכך, אנו מצביעים על התרומה הייחודית של הידע מתחום הסיעוד לצורך גיבוש מדיניות בתחום.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

התמודדות ההורים עם מחלת ילד חולה סרטן: השוואה בין

נלה בולקובשטיין
RN, MN - אחות אחראית, הוספיס אונקולוגי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

דורית גרבלר
RN, MA - אחות אחראית, טיפול תומך אונקולוגי לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

בלה בטורוב
N, BA - אחות, אשפוז יום המטו-אונקולוגי לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

חנה קרצמן
RN, PhD - מרכזת תחום מחקר בסיעוד, הנהלת הסיעוד, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

רקע: נמצא כי הרקע התרבותי של המשפחה משפיע ישירות על האופן שבו ההורים מגדירים ומטפלים במחלת הסרטן של ילדיהם. אוכלוסיית הלקוחות של מערכת הבריאות בישראל הינה אוכלוסייה רב תרבותית. רב תרבותיות זו מחייבת את הצוות המטפל להכיר את ההבדלים בהיבטים השונים של ההתמודדות עם מחלת הסרטן של הילד, בין קבוצות שונות של הורים, על מנת להעניק להם טיפול אופטימאלי.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

מחקר הערכה לתכנית ההתערבות "קריאה לקריאה" בקרב

ריקי טסלר
MPH, PhD - מרצה וחוקרת בפקולטה למדעי הבריאות, במחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת אריאל

שירן בורד
MPH, PhD - מרצה וחוקרת בתחום קידום בריאות, החוג למנהל מערכות בריאות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

סוזן לימון
RPT, BSc - מובילת קידום בריאות, מכבי שירותי בריאות

חנה ביבי
MA - קלינאית תקשורת ארצית, אגף הרפואה ומקצועות הבריאות, מכבי שרותי בריאות

רחל פיש
MHA - מנהלת מחלקת בריאות הציבור, אגף הסיעוד, מכבי שרותי בריאות

אורנה בראון-אפל
MPH, PhD - ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, וראש מרכז המחקר להערכת תוכניות

רקע: מחקרים מצביעים על התרומה המשמעותית של הקראת ספרים להתפתחות התינוקות. בשנת 2004 החלה לפעול במכבי שירותי בריאות תכנית "קריאה לקריאה" שמטרתה עידוד פעילות הקראת ספרים בגיל הינקות על ידי ההורים. עם זאת, לא ידוע עד כמה התכנית יעילה בשינוי דפוסי ההתנהגות של האימהות הישראליות בנוגע להקראת ספרים לתינוקות עד גיל שנה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

המטפל כמטופל: סקר שביעות רצון כראי לאיכות השירות

חן קרואני
MA - מנהלת מערך הכירורגיות בבית החולים בלינסון, שירותי בריאות כללית

ריקי טסלר
PhD, MPH - מרצה וחוקרת בפקולטה למדעי הבריאות, במחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת אריאל

מריוס בראון
MD - מנהל מכון הכבד בבית חולים בילינסון, שירותי בריאות כללית

רחל ניסנהולץ-גנות
PhD, LLM, LLB - ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל

רקע: סקר שביעות רצון המטופל הינו מדד איכות בעל חשיבות עליונה המלמד על הצלחת נותן השירות לתת מענה לדרישות המטופל ולציפיותיו. כאשר העובד בארגון הבריאות הופך בעצמו למטופל הנזקק לשירות רפואי, נודעת משמעות מיוחדת לשביעות רצונו של המטופל מן השירות שהוענק לו, מאחר והיא עשויה לספק פרספקטיבה נוספת על איכות השירות.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר