העמותה הישראלית למחקר בסיעוד גוף ידע

הגליונות

גליון 13July 2015

דבר העורכת

ד"ר מירב בן נתן
עורכת כתב העת ויו"ר העמותה

קוראים נכבדים,

 

הגיליון ה־13 של כתב עת אלקטרוני גוף ידע מוקדש לנושאים התופסים מקום מרכזי בהוויה המקצועית של העוסקים בסיעוד: שימוש בטכנולוגיות בחינוך לסיעוד, איכות החיים של מטופלים ובטיחות תעסוקתית, השאיפה לאמץ טכנולוגיות בחינוך לסיעוד, לשפר את איכות חייו של הפרט ולהבטיח בטיחות תעסוקתית של הצוות הסיעודי, היוו בסיס לעריכת מחקרים המוצגים בגיליון זה.

בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות במסגרות חינוכיות להכשרת אחיות בישראל. השימוש בטכנולוגיה יצר הזדמנויות רבות לפיתוח אסטרטגיות הוראה חדשות בסיעוד. המחקר הראשון בגיליון זה בוחן את תרומתה של סימולציה ממוחשבת בלימוד חשבון תרופתי. מחקר זה עוסק בדרך בה הטכנולוגיה של סביבה ממוחשבת עשויה לשפר את תוצאי החינוך, על מנת להפוך את הטיפול הסיעודי לבטיחותי יותר בעתיד, ובמקרה זה את תהליך חלוקת התרופות. במקביל לפיתוח דרכי הוראה חדשות בשילוב מושכל של טכנולוגיה בחינוך, חשוב ליצור סביבה תומכת עבור הסטודנטים לסיעוד, סביבה אשר תסייע לקדם תהליכי למידה והשגת תוצאי הדרכה מתוכננים. המחקר השני בוחן את הגורמים הקשורים לדפוסי בקשת תמיכה על ידי הסטודנטים מהמדריכים הקליניים שלהם וכיצד דפוסים אלה משפיעים על תוצאי הדרכה קלינית. מחקר זה מציע המלצות לשיפור חווית ההתנסות הקלינית של הסטודנט.

המאמרים הבאים מתייחסים לאיכות הטיפול בשתי סוגיות רגישות עבור המטופלים ובני משפחותיהם המעורבים בעניין: איכות חייהן של נשים עם בעיות פוריות וסוגיית קציר זרע לאחר מוות פתאומי. המחקר הראשון בוחן את הקשר בין תפיסת בעיית הפוריות ואיכות חייהן של נשים עם בעיות פוריות המטופלות ב־IVF, ואילו השני בוחן מהם הגורמים הקשורים לנכונותם של רופאים ואחיות לתת הסבר בסוגיית קציר זרע לאחר מוות פתאומי לבני המשפחה העותרים לתרומת הזרע. שני המחקרים מציעים המלצות המיועדות לשפר את איכות הטיפול הסיעודי במטופלים ובני משפחותיהם.

לצד קידום תהליכי למידה בסיעוד ושיפור איכות הטיפול, אל לנו להזניח את צד הבטיחות התעסוקתית של המטפלים. המחקר האחרון בגיליון זה שם בראש מעייניו נושא זה, כאשר הוא בחן מהו העזר הטוב ביותר מבחינה ארגונומית לשינויי תנוחה של מטופל פסיבי במיטה.

כתב עת גוף ידע ממשיך לתת במה לפרסום מחקרים ברמה אקדמית גבוהה. חברי המערכת ואני בראשם, קוראים לחוקרים להמשיך ולפרסם מאמרים במטרה לשמש מקור מדעי מבוסס לכלל האחים/ות. זוהי הזדמנות מצויינת עבורי להזמינכם, קוראים נכבדים, להשתתף בכנס ה־13 של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד שיתקיים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, בתאריך 10/9/15.

בברכת קריאה מהנה,

ד"ר מירב בן נתן

תרומתה של סימולציה ממוחשבת בלימוד חשבון תרופתי

אילנה דובובי
PhD student, RN - אחראית מרכז סימולציות ממוחשבות בחוג לסיעוד ע"ש צ'ריל ספנסר, אוניברסיטת חיפה.

שרונה ט. לוי
PhD - מרצה בכירה בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

אפרת דגן
PhD, RN - ראש החוג לסיעוד ע"ש צ'ריל ספנסר, אוניברסיטת חיפה

רקע: הכשרת סטודנטים בסיעוד לחשבון תרופתי הינה הכרחית וחשובה ביותר לשמירה על איכות ובטיחות הטיפול בחולה. הספרות מדווחת על קיומו של פער בין רמת הידע הנדרשת בחשבון התרופתי לבין רמת הידע הקיימת בפועל בקרב הסטודנטים. הספרות מצביעה על כך כי על מנת להפחית את הטעויות בחישוב הטיפול התרופתי, יש לאפשר לסטודנטים לסיעוד ללמוד את החשבון התרופתי בתוך ההקשר המחלקתי תוך שימוש במקרים מהשטח ועזרים אמיתיים המשמשים כעוגני למידה.

מטרות: מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתה של סביבת למידה ממוחשבת SiMM (Situated Medication Mathematics) לשיפור תוצאי למידה של חשבון תרופתי בקרב סטודנטים לסיעוד.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

הדרכה קלינית בסיעוד: הקשר בין התנהגות של בקשת תמיכה ותוצאי הדרכה קלינית של הסטודנט לסיעוד מתוך פרספקטיבה של תיאורית ההתקשרות

זהבה מוקד
MA, MPH, PhD student, RN - מרכזת בכירה, ביה"ס האקדמי לסיעוד, הלל יפה; החוג לסיעוד, אוניברסיטת חיפה.

ענת דרך־זהבי
PhD, Associate Professor - יו"ר תוכנית המסטר בסיעוד, החוג לסיעוד, אוניברסיטת חיפה

רקע: הקשר האישי והמקצועי המתפתח בהדרכה קלינית בסיעוד בין המדריך והסטודנט, תפקידו ליצור סביבה תומכת שמטרתה קידום תהליכי למידה והשגת תוצאי הדרכה מתוכננים. עם זאת, מעטים המחקרים, אשר בוחנים כיצד מאפיינים אישיותיים של המדריך והמודרך קשורים לתהליך ההדרכה, לדפוסי בקשת תמיכה, ולתוצאי הדרכה של הסטודנט.

מטרות: בהתבסס על תיאורית ההתקשרות, לבחון האם סגנון ההתקשרות של הסטודנט יהיה קשור להתנהגויות של חיפוש תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית, וכיצד בהמשך התנהגויות של בקשת תמיכה יעצבו את תוצאי ההדרכה: כישורים מקצועיים.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

תפיסת בעיית הפוריות ואיכות חיים של נשים המטופלות ב־IVF

קרן גרינברג
PhD student, RN - מרצה, המחלקה לסיעוד, המרכז האקדמי רופין

מירב בן נתן
PhD, RN - מנהלת בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס, המרכז הרפואי הלל יפה

תלמה קושניר
.Prof - מומחית בפסיכולוגיה רפואית, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון

רקע: בעיית פוריות הינה התנסות לא פשוטה עבור הנשים החוות אותה. טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF - in-vitro fertilization) מהווים את אחד הפתרונות לבעיות פריון, אך הטיפולים הינם ארוכים ומייגעים וההתנסות בהם הינה מלחיצה. מחקרים העידו כי בעיית הפוריות משפיעה על איכות חייהן של הנשים, אך לא נבחן הקשר בין תפיסת בעיית פוריות לאיכות חייהן של נשים אלו.

מטרה: לבדוק את הקשר בין מרכיבי התפיסה הקוגניטיבית של בעיית פוריות לתפיסת איכות החיים בקרב נשים עם בעיית פוריות העוברות טיפולי IVF.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

עמדות, נורמות ומשתנים מקצועיים והקשרם לנכונותם של רופאים ואחיות לתת הסבר בסוגיית קציר זרע לאחר מוות פתאומי לבני המשפחה העותרים לתרומת הזרע

זוהר ניר
PhD, RN - מרצה בכירה, מחלקה לגרונטולוגיה, המחלקה לבריאות הציבור, תוכנית המוסמך לגרונטולוגיה וסוציולוגיה של הבריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

דנית גילי שחר
MA, RN - מנהלת סיעוד מרפאת אלרגיה ילדים, בית החולים ספרא לילדים, תל־השומר

יעקב בכנר
PhD - ראש המחלקה לגרונוטולוגיה וסוציולוגיה של הבריאות, המחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

רקע: סוגיית קציר זרע לאחר מוות פתאומי (קזלמ"פ), כשלא קיימת וודאות באשר לרצון הנפטר בעודו בחיים לגבי תרומת זרעו, קשורה במחלוקות ציבוריות ומשפטיות המקשות על חקיקה ביחס לביצוע פעולת הקציר. למצב לא וודאי זה עלולה להיות השלכה על נכונותם של רופאים ואחיות לתת הסבר לעותרים כמתחייב מחוק זכויות החולה על מהות והשלכות הטיפול.

מטרה: לבחון את נכונותם של רופאים ואחיות לתת הסבר לגבי פעולת קזלמ"פ לבני המשפחה העותרים לזרע, בהישען על תיאוריית הפעולה השקולה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

שיטות לשינויי תנוחה של מטופל פסיבי במיטה: בחירה בהתאם ליתרון ארגונומי

חוה וינר
MA, RN - מנהלת ביה"ס לסיעוד על שם ד''ר י. זיידה, ליד ביה"ח בני־ציון, חיפה

לאוניד קליחמן
PT, PhD - ראש תכנית המסטר במחלקה לפיזיותרפיה, ביה"ס למקצועות הבריאות ע"ש ריקנאטי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר־שבע

יוסף ריבק
.MD, MPH, Prof - מומחה לרפואה תעסוקתית, מרצה במחלקה לבריאות סביבתית ותעסוקתית, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל־אביב, תל־אביב

דבורה אלפרוביץ
PT, PhD - מומחית לארגונומיה; מרצה במחלקה לפיזיותרפיה, ביה"ס למקצועות הבריאות ע"ש ריקנאטי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר־שבע; וכן מרצה במחלקה לבריאות סביבתית ותעסוקתית, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל־אביב, תל־אביב

רקע: פגיעות תעסוקתיות במערכת שריר־שלד מהוות את בעיית הבריאות המובילה בקרב עובדי סיעוד. במקום השני בין הסיכונים למערכת שריר־שלד בסיעוד, מדורגות מטלות שינוי תנוחת מטופלים במיטה, אחרי מטלות הרמה והעברות של מטופלים. עם זאת, דרכים להפחתת הסיכון הכרוך במטלות שינוי תנוחת מטופלים במיטה נחקרו עד כה במידה מועטה בלבד, למרות השכיחות הגבוהה של ביצוען. מכאן הצורך בפתרונות להפחתת הסיכון הארגונומי הכרוך בהן.

מטרה: להשוות את הכוחות הנדרשים להזזת מטופל פסיבי במיטה, באמצעות שלושה עזרים: סדין כותנה, סדין החלקה ומנשא ייעודי.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר