העמותה הישראלית למחקר בסיעוד גוף ידע

הגליונות

גליון 7December 2010

דבר העורכת

דר' רבקה חזן הצורף
העורכת הראשית

קוראים נכבדים, "האהבה לחברה היא אהבה לדבר המצוי מעבר לנו ובקרבנו בעת ובעונה אחת." (אמיל דרוקהיים, 1924).

דפוסים של התנהגות אנושית, הסביר דרוקהיים, יוצרים מבנים ממוסדים. הם מהווים עובדות חברתיות בעלות קיום משל עצמן. נורמות תרבותיות, ערכים או אמונות דתיות, כולם מוסיפים להתקיים כעובדות חברתיות. גיליון גוף ידע השביעי במספר עוסק בתיאור סוגיות ותמורות חברתיות בישראל 2010, מנקודת מבט של חוקרים בסיעוד.

תמורות אלו כוללות: פערים חברתיים ותרבותיים בין אוכלוסיות, הבדלים תרבותיים בין סטודנטים לסיעוד, התמודדות עם מצבי לחימה, התמודדות מתמשכת עם תהליכים לשיפור תוצאים אירגוניים ותמורות חברתיות בהזדקנות האוכלוסיה.

המאמר הפותח מהווה מחקר ראשון מסוגו, השם זרקור על התמודדות עם פערים חברתיים בין סטודנטים לסיעוד במהלך שנות לימודיהם, התמודדות זו מאפיינת בתי ספר לסיעוד רבים בישראל. המאמר השני עוסק בחקר הסוגיה הקשורה במאפיינים האישיים והארגוניים המשפיעים על מספר הדיווחים על אירועים חריגים, סוגיה המאפיינת ארגוני בריאות למרות התמורות הרבות שנעשו בתחום שיפור איכות הטיפול.

המאמר שלאחריו עוסק בהתמודדות צוות סיעודי בעת לחימה ולאחריה, ויש לו השלכות אוניברסליות באשר לתהליכים המסייעים לתיפקוד יעיל של צוות סיעודי בזמן לחימה. המאמר הרביעי עוסק בחקר מאפיינים של אוכלוסיית הזקנים המתגוררים בדיור מוגן. המעבר לדיור מוגן יתרחב בשנים הבאות ולפיכך יש חשיבות לתאר את איכות החיים של אוכלוסיה זו.

המאמר האחרון בגיליון הוא מאמר אורח שנכתב על ידי חוקרות בכירות מתחום העבודה הסוציאלית ועוסק בהבדלים בין תרבותיים וחברתיים בדפוסי טיפול בתינוק וממנו ניתן ללמוד על הצורך בהתאמה תרבותית בטיפול האינטרדיסיפלינרי הסיעודי והמולטידיסיפלינרי.

הפרקים הבאים בגיליון כוללים פירסום של שני כלי מחקר בסיעוד וכן פרק שנועד לתאר שיטות מחקר לשימוש אחיות חוקרות. הפעם יוצגו התוכנות הקיימות לניתוח תוכן במחקר איכותני, על ידי חוקרת מהמרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן גוריון.

כל אחת ואחד על פי תחום התמחותו יוכל למצוא בגיליון עניין רב וכלים שימושיים לביצוע מחקרים. הפנל המקצועי בנושא מדיניות המחקר בסיעוד שנערך בכנס השנתי האחרון של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד, משקף במידה רבה את המצוקה הקשה בתשתיות למחקר בסיעוד אך גם את האתגר שבביצוע מחקר ואת השאיפה והנכונות של רבות ורבים מאיתנו לקחת חלק בתהליכים חשובים אלו. "גוף ידע" ימשיך לתרום להאצת

תהליכי פיתוח ובסיסו המחקר בסיעוד. אני קוראת לכל שוחרי המחקר בסיעוד בישראל להציג מאמרים למערכת העיתון.

אנו נערכות להקדיש את הגיליון הבא של "גוף ידע" לפרסום מאמרים הדנים בחקר ההיסטוריה של הסיעוד.

בברכה וקריאה מהנה, העורכת הראשית, דר' רבקה חזן הצורף

יחסים חברתיים, תמיכה הדדית ושביעות רצון בקרב סטודנטים יהודים וערבים לסיעוד

דר' ניאלה אריאלי
PhD , החוג לסיעוד המכללת האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן

מיכל משיח
PhD , החוג לסיעוד המכללת האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן

מרים הירשפלד
PhD, RN , פרופסור החוג לסיעוד המכללת האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן.

מטרת המחקר המוצג במאמר זה היתה, לבדוק דמיון ושוני בתפיסות של סטודנטים יהודים וערבים שלומדים יחד סיעוד ביחס ל: 1) שביעות רצון מהיחסים החברתיים הכלליים והבין מגזריים בכיתת הלימוד; 2) שיתוף פעולה ותמיכה בקרב הסטודנטים; 3) יחס הסגל ותמיכת המערכת; 4) ציפיות להתערבות הסגל ביחסים שבין הסטודנטים.

כלי המחקר היה שאלון למילוי עצמי שמכיל קבוצת היגדים הבודקים עמדות כלפי הנושאים הנדונים. השאלון נבנה על בסיס ראיונות עומק של מחקר קודם, אשר הציפו את הנושאים שבהם עסק השאלון. השאלון הועבר בקרב כלל הסטודנטים בשני המחזורים הראשונים של החוג, והשיבו לו 86 סטודנטים המהווים 83% מכלל הסטודנטים. ארבעים וארבעה מן המשיבים תלמידי שנה א' ו־40 משנה ב' (לגבי 2 סטודנטים לא ידועה השנה). חמישים וארבעה אחוזים מהסטודנטים הם מהמגזר הערבי (44% מוסלמים, 9% נוצרים, 1% דרוזים).

נמצא כי הסטודנטים היהודים תופסים את היחסים החברתיים הבין מגזריים כטובים יותר לעומת הסטודנטים הערבים (p<05). לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בממוצעי העמדות כלפי היחסים החברתיים באופן כללי (p>.05). כן נמצא כי אחוז גבוה יותר של סטודנטים יהודים מרגישים חופשיים לבקש עזרה בנוגע ללימודים מסטודנטים ממגזרים אחרים, ביחס לסטודנטים הערבים (p<05). לגבי תמיכת המערכת נמצא כי הסטודנטים היהודים רואים בה כתומכת יותר מאשר הסטודנטים הערבים (p<01). לבסוף נמצא כי הסטודנטים הערבים מביעים רצון גבוה יותר להתערבות הסגל מאשר הסטודנטים היהודים (.(p<001

מחקר זה מצביע על הצורך להתייחס, במסגרת תכנית הלימודים לסיעוד לקיומן של עמדות שונות וצרכים שונים אצל סטודנטים ממגזרים שונים.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

גורמים המשפיעים על עמדות המטפלים כלפי דווח על אירועים חריגים

צילה צ'ציק
MA, RN , מרפאות ילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

סופיה זרצר
MA, RN , מחלקה אורולוגית, המרכז הרפואי רבין

יהודית שר
MA, RN , מחלקה אונקולוגית, המרכז הרפואי ספיר, בית חולים מאיר

טובה בניאל
MA, BSC , מחוז מרכז "הכללית"

אלון חיים
MD , המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

ליאון אפשטיין
MD , פרופסור המכללה לישראל

ארגוני בריאות רבים בארץ ובעולם מקדישים תשומת לב רבה למתן שירות איכותי ובטוח למטופלים תוך יצירת תרבות ארגונית של אמון המעודדת דיווח על מקרים חריגים. עם זאת, רק חלק קטן מאנשי הצוות המטפל מדווח על אירועים חריגים בהם היו מעורבים. מטרת המחקר הנוכחי היא למפות את הגורמים המוצהרים המשפיעים על היענות הצוותים לדיווח על אירועים חריגים.

המחקר התבסס על 248 משתתפים — אנשי סיעוד ורופאים מ־ 4 בתי חולים שענו על שאלות הידע לגבי דיווח על אירוע חריג, עמדות וגישות ורגשות בזמן הדיווח.

התוצאות הראו כי בעלי עמדות חיוביות כלפי דיווח היו מבוגרים יותר, אחוז גבוה של נשים, עוסקים בסיעוד, בעלי ותק רב בעבודה ותפקידים ניהוליים. כמו כן, קבוצה זאת הייתה בעלת ידע רב לגבי אירועים חריגים, עמדות חיוביות כלפי השלכות של דיווח וגישות חיוביות לגבי דיווח בארגון. ניתוח רב משתני הראה השפעה בלתי תלויה של הפרמטרים הבאים על העמדות חיוביות כלפי הדיווח: עיסוק בסיעוד (בהשוואה לעיסוק ברפואה) (OR = 4.84, p<0.001), גישות חיוביות לגבי הדיווח בארגון (אקלים ארגוני) (OR = 2.35, p = 0.001), עמדות חיוביות כלפי השלכות של דיווח (OR = 1.69, p = 0.017), ורגשות חיוביים בעת הדיווח (OR = 1.64, p = 0.022).

הקניית ידע, חינוך והעלאת המודעות בנושא חשיבות הדיווחים על אירועים חריגים יחד עם יצירת אקלים ארגוני מעודד דיווח ללא חשש לענישה עשויים להעלות רמת הדיווחים, למנוע אירועים דומים בעתיד ולהקנות טיפול איכותי ובטיחותי.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

התמודדות אחיות במרכז רפואי בתקופת לחימה ולאחריה

זהר ניר
PhD, RN , היחידה למחקר בסיעוד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

פנינה שלפר
MHA, BA, RN , היחידה למחקר בסיעוד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

יגאל פלכט
PhD, RN , היחידה למחקר בסיעוד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

מבצע הלחימה בישראל הקרוי "עופרת יצוקה" התרחש בשנת 2008 וגרם לחלק ניכר מתושבי דרום הארץ להגיב בתגובות חרדה, דיכאון, דחק וגם מצבי פוסט טראומה. מצבי האי וודאות באשר למשך ולתוצאות המבצע שרר גם בקרב הצוותים הרפואיים והסיעודיים במרכז הרפואי היחיד הממוקם בסמיכות למיקום הלחימה בדרום הארץ.

מטרה המחקר המוצג הייתה לבדוק האם להתארגנות ביה"ח בזמן מבצע עופרת יצוקה, ולהבדלים במשתנים אישיים וסביבתיים, היו השפעות שונות על רמות החרדה והדיכאון של האחיות בזמן הלחימה ולאחר חודשיים. שיטה המחקר: אורך תיאורי, השוואתי ומתאמי.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

זקנה מוצלחת בדיור מוגן

דורית רובינשטיין
PhD, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר, בית החולים השיקומי תל השומר

עופרה רענן
MA, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר

מיכל יצחקי
PhD, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר

אסנת גלברט
MA, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר

יעל שליש
MA, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר

חנה שצמן
MA, RN , בית הספר האקדמי לסיעוד תל השומר

מירי זיבצנר
PhD, MPA, RN , החוג לסיעוד המכללה האקדמית לישראל ברמת־גן המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

מיקוד שליטה הוא מימד אישיותי המשקף את התפיסה של היחיד במידת יכולתו לשלוט על מאורעות חייו כתוצאה מהתנהגותו. ניתן לבדוק את רמת מיקוד השליטה ואופייה, באמצעות כלי להערכה פסיכולוגית שפותח בשנות ה־ 50 של המאה העשרים על ידי ג'וליאן רוטר (Rotter, 1966). הכלי כולל שני ממדים של מיקוד שליטה חיצוני ופנימי. השונות במימד זה יכולה להימצא בין נשים לבין גברים, בין אלו המתגוררים בביתם בקהילה לבין אלו המתגוררים בדיור מוגן, בין אנשים דתיים לאלו החילוניים. מיקוד שליטה נחקר בקרב אוכלוסיית הזקנים, בעיקר בהיבט הבריאותי, אך לא נבדק דיו בהתייחס להבדלים מגדריים, דתיים ותרבותיים.

מטרת המחקר הנוכחי, הייתה לבחון אם קיימים הבדלים במיקוד שליטה בקרב זקנים וזקנות המתגוררים בדיור מוגן במרכז הארץ כמו כן בדיקת קיומם של הבדלים אפשריים בהתייחס לדת והשכלה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

דפוסי טיפול בתינוק בקרב אימהות מבריה"מ לשעבר ואימהות ילידות הארץ

יאנה שרגה
PhD , אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב. וג'ק ג. שפיצר

אורלי שריד
PhD , אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב. וג'ק ג. שפיצר

מחקר זה משווה בין תפיסות של אמהות ילידות הארץ ואמהות עולות מבריה"מ לשעבר לגבי א. דפוסי טפול בתינוק; ב. שמירה על הרגלי ניקיון.

המחקר הנו מחקר חתך חד פעמי בו השתתפו שבעים אמהות להן ילד אחד בלבד שגילו לא עלה על 24 חודש. שלושים וחמש אמהות שעלו מבריה"מ לשעבר ושלושים וחמש אמהות ילידות הארץ שהותאמו לקבוצת האמהות העולות במשתני גיל, מצב משפחתי, שנות השכלה, גיל התינוק ומין התינוק. ותק השהות בארץ של האמהות העולות היה בממוצע 14 שנים. המשתתפות גויסו בטכניקת "כדור השלג". שאלון המחקר נבנה על בסיס ההמלצות של משרד הבריאות בתחום הטפול בתינוק, וספרי הדרכה להורים צעירים בשפה הרוסית.

ממצאי המחקר העידו כי האמהות העולות נבדלו באופן מובהק סטטיסטי

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר