העמותה הישראלית למחקר בסיעוד גוף ידע

הגליונות

גליון 8October 2011

דבר העורכות

דר' רבקה חזן הצורף

דר' נירה ברטל

קוראים נכבדים, חוקרת מובילה בתחום ההיסטוריה של הסיעוד, פרופ' פטרישיה ד'אנטוניו, הציעה בספרה החדש על קורות הסיעוד האמריקני, הציעה גרסה מעודכנת לסיבת היווצרות הסיעוד כמקצוע באנגליה ובארה"ב במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.* בנוסף להסברים המקובלים הנוגעים בעיקר לכך שהיה זה מענה לצורך בטיפול סיעודי ראוי בשרותי הבריאות ולהעלאת מעמדן של נשים, היא טענה שהסיעוד נוצר גם לשם סיוע לרופאים בעשייה מחקרית. לדבריה, התקדמות מדע הרפואה ותהליך המדיקליזציה של בתי החולים, העמיסו על הרופאים מטלות מחקריות מסובכות הדורשות הקדשת זמן רב, אשר אחיות 'מדופלמות' בלבד יכלו לטול בהן חלק. האחיות מצידן חיפשו תכנים המבוססים על מדע הרפואה לשם הרחבת מרחב התעסקותן וסמכויותיהן. טענה זו נועדה לעורר דיון מחודש בשאלה האם העשייה המחקרית של אחיות הוא תחום שצורף לאחרונה לטווח הפעילות הסיעודית או אולי היא מהווה רכיב בזהותו הבסיסית של הסיעוד כמקצוע מאז היווסדו. ואכן חקר ההיסטוריה שלנו עשוי לתרום לעיצוב היבטים של זהות מקצועית ולהבנת תהליכים המאפשרים מתן משמעויות נוספות בכל אחד מהרבדים של הסיעוד בן ימינו. לאור זאת, בגוף הידע של המחקר בסיעוד, נועד לסוג חקירה זה מקום של קבע.

ההיסטוריה של הסיעוד מהווה מסגרת מחשבתית המעודדת יצירתיות, גמישות ופתיחות להיבטים של שונות. מסגרת זאת, עשויה להעשיר את הסיעוד בו טבועה לעיתים, חשיבה סכמתית ומצמצמת המושפעת מתחומי מדעי החברה והטבע. לעומת זאת, שיטות חקירה היסטורית מאפשרות הענקת תובנות ופרשנויות רבות ורגישות לתופעות מגוונות, וזאת על פי כללי המדע המקובלים.

בפני הקוראים יוצגו עבודות מתחום חקר ההיסטוריה של הסיעוד, לו מוקדשת הפעם חוברת זו, אשר ידגימו מספר מאפיינים תוכניים ומתודולוגיים. המאמרים כוללים נושאים העולים מתקופה של למעלה ממאה שנה של עשייה מקצועית וחינוכית בסיעוד וממוקדים באירועים היסטוריים חשובים. הם מאירים את העבר מחד ומסייעים בהבניית העתיד מאידך.

המאמר הראשון עוסק בסקירה מעמיקה של אבני דרך במתודולוגיה של חקר ההיסטוריה של הסיעוד בארץ ובעולם ותרומתו לקידום הפרופסיה. ניתן ללמוד ממנו עד כמה חשוב לייחד למחקר ההיסטורי, במה ראויה כדי לחשוף בפני אנשי המקצוע ואף בפני החברה כולה את תרומתם של העוסקים בסיעוד בעיתות שלום, מלחמה ומצוקה. המאמר הבא מתאר את התגבשות המדיניות הפרופסיונאלית בסיעוד בישראל מספר שנים לאחר קום המדינה וממנו ניתן ללמוד על הנסיבות ועל ההשלכות של מדיניות זו לשנים הבאות.

שני מאמרים נוספים מפנים זרקור לחקר ההיסטוריה של העשייה וההכשרה לסיעוד בארץ מראשית המאה עשרים ועד ראשית שנות המדינה: כיצד פועלה של האחות דינה קפלנוביץ, מקופת חולים כללית, הוסיף תרומה משמעותית לפיתוח התורה המקצועית העתידית וכיצד תרמו הבוגרות הראשונות של ביה"ס הדסה שהיה הראשון לאחיות בארץ, להתפתחויות תחומים עתידיים של הפרופסיה.

במאמר הבא, נבחנה שאלה, עד כמה הושפע מקצוע כמו סיעוד, הדוגל באתיקה מקצועית, במוסר ובמתן טיפול שווה לכל, מגורמים חברתיים ופוליטיים ועד כמה הסיעוד ככלל והאחיות בפרט הם מקור כוח חברתי משמעותי, שיכול להפוך לכוח הרסני בשירותו של האופל. חקר העיסוק הרפואי והסיעודי בשואה, טרם הסתיים והדברים הבאים, שהם תמליל של הרצאה, ממשיכים ומתארים בעיות אתיות משותפות לאנשי מקצועות הבריאות במחנות הריכוז ובגטאות. הדילמות שאיתן התמודדו המטפלים התבטאו בשלשה מישורים: דילמות אתיות, דילמות מקצועיות ודילמות של התמודדות. גם כאן משתקפת שאיפה להסביר סוגיה מרכזית ואוניברסאלית: כיצד התמודדו המטפלים עם דילמות אלו ועד כמה הלמו דרכי הפיתרון שנמצאו את עקרונות המוסר והאתיקה?

הקריאה בחוברת מבליטה שוב ושוב את מגוון העשייה בסיעוד מאז ראשית היווסדו של המקצוע שרובו הגדול, טרם נחקר וטרם התפרסם. אנו תקווה כי גיליון זה יהווה פניה לחוקרים בתחום ההיסטוריה של הסיעוד להמשיך ולחקור בכלים מדעיים את ההוויה המקצועית של הקודמים לנו ואת תרומתה לצמיחתם הבלתי פוסקת של מדעי הסיעוד.

* נציין כי בחוברת זו מאוזכרים המקורות על בסיס ה־ APA , אך לפי שתי שיטות רישום )הערות שוליים וכן הפניות למקורות בגוף הטקסט(, קיימת שונות בגישה של מחקרים בתחום ההיסטורי הנשענים בחלקם על המקובל במדעי הרוח וחלקם על מדעי החברה.

תודתנו נתונה לכל הכותבים והקוראים.

בברכת קריאה מהנה, דר' רבקה חזן הצורף ודר' נירה ברטל

אנו יוצרים לנו עבר: עיון בדינאמיקה של חקר ההיסטוריה של הסיעוד בעולם ובארץ

נירה ברטל
RN, PhD, ביה"ס לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים

תפיסות המחקר של המדעים הניסויים מכוונות בדרך־כלל לצמצום המשתנים הבולטים לשם קידום הסברים של תופעות אך הן עלולות לעודד חשיבה חד ממדית. לעומת זאת מחקר בתחום מדעי הרוח נועד לעודד חשיבה המאפשרת שילוב של ריבוי משמעויות בקונטקסט עשיר היבטים. לשם טיפוח מחקר כזה נכתבו דברים אלה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

בין סערת העבר לעיצוב העתיד: מגמות במדיניות הפרופסיונאלית של מערך הסיעוד בישראל בראשית שנות השישים של המאה ה־ 20

שרה שחף
R.N., Ph.D , החוג לסיעוד ע"ש צ'ריל ספנסר, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

חיבור זה עוסק בבחינת המגמות שהתגבשו בקביעת המדיניות הפרופסיונאלית של הסיעוד בראשית שנות הששים. בגישה מחקרית של ניתוח פרשני של השיח בתקופה הנחקרת ובמסגרת תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של ליאון פסטינגר, מוצגת הרפלקסיה סביב סוגיית היותו של הסיעוד מקצוע עצמאי, אך גם חלק אינטגראלי ממערכת הבריאות במדינת ישראל הצעירה.

מתוך מבט אל העבר, דרך עדשת "רוח הדסה", המחויבת למקצועיות וציונות, מוסברים מהלכים שהתקבלו בשנות החמישים, לנוכח גלי העלייה הגדולים וההשלכות של מהלכים אלה על התקופה. במאמר נטען, שהמדיניות הפרופסיונאלית בראשית שנות השישים גובשה כתגובה לקונפליקט המקצועי שנוצר בעקבות הפתרונות שנמצאו למשבר הבריאות של שנות המדינה הראשונות וגלי העלייה הגדולים. במסגרת התפתחות הסיעוד כמקצוע, הרואה כחובתו וכאחריותו בנייה של תשתית בריאות בישראל, בשיח הפרופסיונאלי מתואר דיסוננס קוגניטיבי בין שתי מגמות: האחת, שאיפה להרחבה של כוח האדם המשכיל במקצוע, והשנייה, הגדרת גבולות התפקיד ושמירת מעמדה של האחות המוסמכת, מול רמות נמוכות יותר של העוסקים בסיעוד.

על מנת להפחית את הדיסוננס, התגבשה החלטה לשפר את החינוך לקראת השכלה גבוהה עבור אחיות מוסמכות, לשם גיוס מועמדות ראויות לבתי הספר לאחיות מוסמכות, שתעמודנה במטלות העתיד.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

בית הספר לסיעוד דינה לזכר האחות דינה קפלנוביץ: סיפור של חזון וחלוציות

דורית וייס
RN, PhD , שירותי בריאות "כללית"

יהודית שטיינר־פרויד
RN, MPH , בית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית

האחיות שהטביעו את חותמן על מקצוע הסיעוד בשנים הראשונות, היו קומץ של מנהיגות, שהקימו יש מאין מערכת לתפארת של חינוך והכשרה מעשית למקצוע בראשית ימיו.

מטרתו של מאמר זה היא להציג את פעילותה של דינה קפלנוביץ (1967-1897), מהאחיות הראשונות והמשפיעות בקופת חולים הכללית. בחיפוש בארכיון של מכון לבון בתל אביב ובגנזך המדינה בירושלים לא נמצאו מסמכים רלוונטיים מאותם ימים. בהעדר חומר מתועד, התבססה הכתיבה על מסמכים שנשמרו בבית הספר לסיעוד "דינה" ובארכיון בית הספר לסיעוד הדסה, שרובו נמצא בארכיון הציוני המרכזי בירושלים ובעיקר על ראיונות מכוונים עם מספר מרואיינים, שהיו לצידה באותם ימים.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

התבוננות בעשייתן של בוגרות המחזור הראשון של ביה"ס לאחיות הדסה כפריזמה לבחינת פרקים בהתמקצעות הסיעוד בארץ בראשית המאה ה־ 20

יהודית שטיינר־פרויד
RN, MPH , בית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית

נירה ברטל
RN, PhD , בית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית

השנה הייתה 1918 ובפלסטינה־א"י התהוותה סיבה צנועה לאופטימיות. הבריטים הביסו את האימפריה התורכית והביעו תמיכה, מוגבלת אמנם, בבית לאומי ליהודים. "היחידה הרפואית של ציוני אמריקה" (American Zionist Medical Unit, AZMU , לימים משלחת הדסה) ובה 44 רופאים, אחיות, רופאי שיניים ואנשי סניטציה, הגיעה לפלסטינה־א"י. בתקופה בה לא היו בארץ מוסדות השכלה על־תיכונית לנשים ייסדה המשלחת בית ספר ברמה אמריקנית, המבוסס על תכנית תלת־שנתית לאחיות מוסמכות. ממעקב אחרי עשרים ושתיים הצעירות אשר סיימו את בית־הספר בשנת 1921 , נימצא כי חלקן הטביעו את חותמן על תולדות הסיעוד ומערכת הבריאות בארץ. מטרת עבודה זו היא אפוא לשרטט את דמותן של שש בוגרות המחזור הראשון ולאפיין את תרומתן כפריזמה להתבוננות על היבטים של השפעת בית הספר לאחיות הדסה על קורות הסיעוד בתקופת המנדט בארץ.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

אחיות בשירות האופל: תפקידן של האחיות במסגרת תוכנית "המתת החסד" בגרמניה הנאצית (1945-1933)

סיון חשביה
. R.N., B.A , בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים

ערכים סוציאליים בתקופתה של גרמניה הנאצית כללו את המושג: "חיים חסרי ערך" וחולים במחלות נפש וגוף קשות נחשבו לחיים ללא קיום אנושי. שורשיו של פיחות זה נמצאו במדע האאוגניקה שהיה נפוץ באירופה ובארה"ב בסופה של המאה ה־19.

הרייך השלישי שאף לפיתוח גזע עליון וקרא לחיסול ה"נחותים" מבחינת גזע, מוצא אתני ונכות־ נפשית כגופנית. אחד היעדים היה שבני אנוש עם מוגבלות קשה ימנעו מלהתרבות על ידי עיקור כפוי ורצח.

חלק ניכר ממקצוע הסיעוד ככלל והאחיות בפרט ראו את מעשיהן חופפים לערכים אלו.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר

ההיבט האתי בטיפול הרפואי של מטפלים יהודים בתקופת השואה

פנינה ברבלק
. R.N., M.A , המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב־השרון

זיוה רופא
. R.N., M.A , המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב־השרון

עם עליית הנאצים לשלטון, היה מעמדם המקצועי של הרופאים היהודים מבין הראשונים שנפגעו. עם זאת, בתוך החברה היהודית המבודדת, היו מצבים שבהם ניתן לרופאים היהודים להמשיך ולעסוק במקצועם, אך בתנאים שונים בתכלית. הם ניסו לשמר את זהותם האנושית והמקצועית, כאשר העולם מסביבם נשלט על־ידי מי שחפץ במחיקת זהותם וזו של המטופלים היהודים.

כמנהיגיהם של העוסקים במקצועות הרפואה, נקלעו הרופאים היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז לתחושות מצוקה גם בגלל סיבות שאינן רפואיות, כאשר נאלצו למנוע טיפול מחולה, הסתירו ממנו מידע, או פעלו בניגוד לחינוכם, מצפונם, אמונתם ומקצוענותם. לא אחת, נאלצו הרופאים היהודים לאמץ עמדות המנוגדות לכללי האתיקה ולערכי המוסר המקובלים. שלא מרצונם, נכפו עליהם הכרעות אישיות חסרות תקדים, הנוגעות לחייהם ומותם של בני אדם.

מקריאת הספרות, מצאנו בעיות אתיות משותפות, שהתעוררו בין העוסקים במקצועות הבריאות במחנות הריכוז ובגטאות. הדילמות שאיתן התמודדו המטפלים התבטאו ב־ 3 מישורים: דילמות אתיות, דילמות מקצועיות ודילמות של התמודדות אישית.

במאמר זה, ננסה להציג את הדילמות ולתאר כיצד התמודדו איתן המטפלים ועד כמה הלמו דרכי הפיתרון שנמצאו את עקרונות המוסר והאתיקה. השאלות המוסריות המתעוררות, לאור השיקולים שנעשו, משקפות את ממדיה המזעזעים של הוויה אנושית־מוסרית רצופה דילמות טרגיות, שמקצתן נשארו עלומות. תחת שלטון הנאצים, איבד מדע הרפואה את המוסר הרפואי ופגע בעיקרון של קדושת חיי אדם באשר הוא אדם. גם היהודים שעסקו בתחום הרפואי בתקופת השואה, מצאו את עצמם, שלא מרצונם, פוגעים בעיקרון זה.

לקריאת המאמר יש להתחבר לאתר